איך לקצר את זמן הגיוס (Time-to-Hire) בלי להתפשר על איכות המועמדים

גיוס עובדים במלמוד השמה

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

יצירת קשר

כשתהליך גיוס נמשך יותר מדי, התגובה הראשונה של כל ארגון זהה: להגדיל את הקלט. לפרסם בעוד פלטפורמה, להוסיף מגייס, להעלות את התקציב, לבקש מהצוות הפניות. זה נראה הגיוני לחלוטין, וזה כמעט תמיד מטפל בחלק הלא נכון של התהליך. כשמפרקים תהליך גיוס טיפוסי יום אחר יום, מתגלה משהו שמפתיע כמעט כל מנהל: רוב הימים אינם ימים שבהם חיפשו מועמדים. הם ימים שבהם לא קרה שום דבר. קורות חיים שישבו בתיבה, החלטה שחיכתה לישיבת צוות, ותיאום ראיון שנתקע בין שלושה יומנים. זמן הגיוס לא מתארך בשלב החיפוש – הוא מתארך בהמתנה.

 

הטעות: לחפש מהר יותר במקום לחכות פחות

 

טל, בת 39, מנהלת תפעול במוקד שירות של חברת תקשורת, מדדה את זמן הגיוס הממוצע שלה והגיעה לחמישים ושניים ימים מרגע פתיחת המשרה ועד חתימה. ההנחה בהנהלה הייתה שהבעיה בהיצע – אין מספיק מועמדים. טל עשתה משהו אחר: היא לקחה את חמשת הגיוסים האחרונים ורשמה לכל שלב כמה ימים הוא לקח, ובתוך כל שלב – כמה מהם היו ימי עבודה אמיתיים וכמה היו ימי המתנה.

התוצאה הייתה חד משמעית. מתוך חמישים ושניים הימים, פחות משלושה עשר היו ימים שבהם מישהו עשה משהו בפועל. כל השאר היה זמן מת. הערימה של קורות החיים ישבה שבעה ימים עד שמישהו פתח אותה. אחרי הראיון הראשון עברו שישה ימים עד שהתקבלה החלטה, כי חיכו לישיבת הצוות השבועית ואז היא נדחתה. התיאום לראיון השני לקח שישה ימים נוספים.

ההבנה הזו משנה את כל אסטרטגיית הטיפול. אי אפשר לקצר באופן משמעותי את הזמן שלוקח לכתוב מודעה או לראיין אדם – אלה שלבי עבודה שדורשים את הזמן שלהם. אבל אפשר למחוק כמעט לחלוטין את ימי ההמתנה, והם ארבעה חמישיות מהתהליך.

 

ב-52 ימי גיוס, פחות מ-13 הם ימי עבודה. כל השאר זמן מת – וזה בדיוק החלק שניתן למחוק בלי לפגוע באיכות.

 

פירוק התהליך: איפה הזמן באמת מתחבא

 

הטבלה הבאה מציגה את הפירוק של טל, לצד מה שהתהליך נראה אחרי התיקון. הטור השלישי הוא החשוב – הוא מסמן אם מדובר בזמן עבודה או בזמן המתנה, כלומר אם בכלל יש כאן מה לקצר.

 

שלב לפני אחרי סוג הזמן
אישור תקן ופתיחת משרה 6 2 המתנה
ניסוח ופרסום מודעה 4 1 עבודה
צבירת פניות 10 7 המתנה מובנית
סינון קורות חיים 7 1 המתנה ⚠️
תיאום ראיון ראשון 5 2 המתנה
מראיון ראשון להחלטה 6 1 המתנה ⚠️
תיאום ראיון שני 6 2 המתנה
מראיון שני להחלטה 4 1 המתנה
בדיקת רפרנסים 3 2 עבודה
הצעה ומשא ומתן 1 0 עבודה
סך הכול 52 19 בלי לוותר על שלב אחד

 

שימו לב למה שלא קרה בטבלה הזו: אף שלב לא בוטל. הראיונות נשארו שניים, הרפרנסים נשארו, הסינון נשאר. מה שהשתנה הוא רק הזמן שבין הדברים. זו הנקודה שמאפשרת לקצר בלי להתפשר.

 

ארבעת צווארי הבקבוק ואיך פותחים אותם

 

צוואר הבקבוק הראשון הוא ערימת קורות החיים שממתינה. הפתרון אינו לסנן מהר יותר אלא לסנן ברצף קבוע: חלון יומי של עשרים דקות באותה שעה, או לכל הפחות כל יומיים. ערימה שנפתחת פעם בשבוע מייצרת שבעה ימי המתנה בכל סבב, ובמקביל שולחת את המועמדים הטובים למעסיק שענה להם ביום למחרת.

השני הוא ההחלטה אחרי הראיון. ברוב הארגונים ההחלטה מחכה לישיבה, והישיבה מחכה ליומן. התיקון הוא כלל פשוט: החלטה נקבעת תוך עשרים וארבע שעות מהראיון, בשיחה של עשר דקות או בהודעה בקבוצה, ולא בישיבה. אם ההחלטה דורשת דיון ארוך יותר מעשר דקות, בדרך כלל התשובה היא "לא" ממילא.

השלישי הוא תיאום היומנים. הפתרון המעשי ביותר הוא לחסום מראש שני חלונות ראיון קבועים בשבוע בכל שבוע שבו יש משרה פתוחה, בין אם יש מועמד ובין אם לא. חלון שלא נוצל מתפנה, אבל חלון שלא נחסם לא קיים. הרביעי הוא שלב ההצעה: ארגון שלא סיכם מראש את הטווח, התנאים ומבנה העמלות מבזבז ימים על אישורים פנימיים בדיוק ברגע הקריטי. סגירת הטווח לפני הפרסום, מול נתוני שוק עדכניים כמו בטבלאות השכר, מאפסת את השלב הזה. כדאי גם להבין איך המועמד עצמו ניגש לשיחה הזו, כמתואר במאמר על ציפיות שכר בראיון.

 

מועמד טוב נמצא בשוק בין שבוע לשלושה שבועות. תהליך של חודשיים לא מתחרה עליו – הוא מסנן אותו החוצה מעצמו.

 

מה אסור לקצר בשום מקרה

 

כאן נמצא ההבדל בין קיצור לבין קיצור דרך. ארבעה שלבים אסור לוותר עליהם, מפני שהם בדיוק המנגנונים שמונעים גיוס שגוי – והעלות של גיוס שגוי גדולה בסדר גודל מכל חיסכון בזמן, כפי שמפורט במאמר על העלות האמיתית של טעות בהשמה.

הראשון הוא בדיקת רפרנסים אמיתית. היא לוקחת יומיים ומונעת חודשים של נזק, ואופן ביצועה הנכון מפורט במדריך בדיקת רפרנסים. השני הוא השלב המעשי: סימולציית שיחת מכירה, ניתוח מקרה או יום התנסות. חצי שעה של עבודה בפועל חושפת את מה ששעתיים של ראיון לא יחשפו. השלישי הוא שתי דעות לפחות – מועמד שראיין אותו אדם אחד בלבד מגויס לפי טעם אישי, לא לפי התאמה. כלי מיון אובייקטיביים מצמצמים את ההטיה הזו, כמתואר במאמר על מבחני מיון ומבדקי התנהגות.

הרביעי אינו חלק מהגיוס אלא ממה שבא אחריו: תוכנית קליטה של שלושים הימים הראשונים. ארגון שקיצר את הגיוס לתשעה עשר ימים ואז זרק את המגויס למים פשוט העביר את הכישלון שלב אחד קדימה. על כך במאמר על הכשרת איש מכירות ובמאמר על היום הראשון במוקד.

 

ה-SLA הפנימי: ההסכם שמשנה הכול

 

הכלי היחיד שמייצר שינוי בר קיימא הוא התחייבות כתובה לזמני תגובה פנימיים, ולא כוונות טובות. ארבעה סעיפים מספיקים: סינון קורות חיים תוך ארבעים ושמונה שעות מקבלה, מענה למועמד תוך ארבעים ושמונה שעות מכל ראיון, תיאום ראיון תוך שלושה ימי עסקים, והחלטה סופית תוך עשרים וארבע שעות מהראיון האחרון.

שני תנאים הופכים את זה לעובד. הראשון הוא בעלות: לכל משרה פתוחה יש שם אחד שאחראי להתקדמות, לא "מחלקה". השני הוא מדידה פשוטה – טבלה אחת שבה רשום לכל מועמד תאריך כניסה לכל שלב. ברגע שרואים את מספר הימים ליד כל שם, צווארי הבקבוק מזדהים מעצמם בתוך שבועיים.

שווה להוסיף סעיף חמישי שרוב הארגונים מדלגים עליו: מענה למועמדים שנדחו. זה נראה כמו נימוס ולא כמו יעילות, אבל מועמד שקיבל תשובה מכבדת ממליץ לאחרים ולעיתים חוזר בעצמו למשרה אחרת. חוויית מועמד היא נכס גיוס לטווח ארוך.

 

איך מודדים נכון: Time-to-Hire מול Time-to-Fill

 

שני המדדים מתבלבלים כל הזמן, וההבדל ביניהם קובע מה בדיוק אתם מתקנים. Time-to-Fill נמדד מרגע פתיחת המשרה ועד קבלת ההצעה, והוא המדד הארגוני – הוא כולל גם את הימים שלקח לאשר את התקן ולנסח מודעה. Time-to-Hire נמדד מהרגע שבו מועמד ספציפי נכנס לתהליך ועד שהוא חתם, והוא מודד את יעילות התהליך עצמו מול המועמד.

הפער בין שני המספרים הוא האבחנה. אם Time-to-Fill ארוך אבל Time-to-Hire קצר, הבעיה בשלב שלפני המועמדים: אישורים, הגדרת תפקיד או מודעה שלא מביאה את האנשים הנכונים – ועל כך במאמר על מודעת דרושים שמרתיעה מועמדים טובים. אם שניהם ארוכים, הבעיה בזמני התגובה הפנימיים. מדד שלישי ששווה לעקוב אחריו הוא שיעור הנשירה בכל שלב: השלב שבו מועמדים נעלמים הוא השלב שבו אתם מאטים. נתוני רקע על מצב שוק העבודה זמינים בסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

איך חברת השמה מקצרת את התהליך

 

הקיצור המשמעותי ביותר מתרחש בשלב שלפני השלבים. כשיש מאגר קיים של מועמדים מוכרים בנישה, השבועיים הראשונים של פרסום וצבירת פניות פשוט לא קיימים – מועמדים רלוונטיים מוצגים תוך ימי עבודה ספורים. במקביל, הסינון הראשוני כבר בוצע, כך שערימת קורות החיים שגוזלת שבעה ימים לא מגיעה אליכם מלכתחילה.

מלמוד השמה פועלת מאז 2019 בניהולו של גל מלמוד ומתמחה במכירות, שיווק, ביטוח, נדל"ן ושירות לקוחות. אנחנו מציגים מעט מועמדים ומדויקים, לא רשימה – וזה מה שמקצר את התהליך בפועל, מפני שרוב הזמן האבוד בגיוס הוא זמן סינון. מידע נוסף בעמוד גיוס עובדים, במאמר על מתי חברת השמה משתלמת ובעמוד לקוחות ממליצים.

 

הצעד הבא: תרגיל של חצי שעה

 

קחו את שלושת הגיוסים האחרונים שלכם ורשמו לכל שלב כמה ימים הוא לקח. לצד כל מספר סמנו אות אחת: ע' לזמן עבודה, ה' לזמן המתנה. סכמו את טור ההמתנה. רוב הארגונים מגלים שבין שישים לשמונים אחוז מזמן הגיוס שלהם הוא זמן שבו איש לא עשה דבר, וזה בדיוק התקציב שאפשר להחזיר בלי לגעת באיכות.

אם אתם מגייסים לתפקידי מכירות, שיווק, ביטוח או שירות לקוחות ורוצים לקצר את התהליך בלי לוותר על שלבי הבדיקה, דברו איתנו. נשמח לעבור איתכם על התהליך הקיים ולהצביע על צווארי הבקבוק, גם לפני כל התחייבות.

 

שאלות ותשובות

 

מהו זמן גיוס סביר?

זה משתנה מאוד לפי דרג ולפי ענף, ולכן השוואה למספר חיצוני פחות שימושית מהשוואה לעצמכם. הבדיקה המועילה היא יחס בין ימי עבודה לימי המתנה בתהליך שלכם: יחס שבו ההמתנה מהווה יותר ממחצית הזמן מסמן בעיה שניתנת לתיקון, בלי קשר למספר המוחלט. בתפקידי כניסה התהליך אמור להיות קצר משמעותית מתפקידי ניהול.

 

האם תהליך מהיר לא מרגיש למועמד כמו חברה נואשת?

הפוך. מועמדים מפרשים תהליך מהיר ומאורגן כסימן לארגון שיודע מה הוא רוצה ומקבל החלטות. מה שכן מרגיש בעייתי הוא תהליך מהיר ושטחי – הצעה אחרי שיחה של עשרים דקות בלי שאלות מהותיות. המפתח הוא לשמור על כל שלבי הבדיקה ולקצר רק את ההמתנה ביניהם.

 

כמה ראיונות זה הנכון?

לרוב תפקידי המכירות, השירות והאדמיניסטרציה, שניים מספיקים: ראיון התאמה ראשוני וראיון מעמיק עם שלב מעשי. שלושה ראיונות מוצדקים בתפקידי ניהול או בתפקידים עם אחריות על כספים. ארבעה ומעלה כמעט תמיד מסמנים שאין החלטה ברורה מי מחליט, ולא צורך אמיתי בעוד מידע.

 

מועמדים נושרים לנו באמצע. מה זה אומר?

נשירה שמרוכזת בשלב מסוים היא האבחנה המדויקת ביותר שיש. אם היא קורית אחרי הראיון הראשון, בדרך כלל חלף יותר מדי זמן עד המענה או שהתנאים לא תאמו את הציפיות. אם היא קורית בשלב ההצעה, הפער הוא בשכר או במבנה התגמול. כדאי לשאול כל נושר שאלה אחת בלבד – זה המידע הזול ביותר שתקבלו.

 

האם אפשר לקצר גם בלי מערכת גיוס ממוחשבת?

בהחלט. רוב הקיצור מגיע מכללי תגובה ומבעלות ברורה, לא מתוכנה. גיליון אחד עם שם מועמד, תאריך כניסה לכל שלב ושם האחראי מספיק לחלוטין לארגון שמגייס עד כמה עשרות עובדים בשנה. מערכת מסייעת בעיקר בנפחים גדולים, אבל היא לא מחליפה החלטה שמתקבלת תוך 24 שעות.

 

יכול לעניין אותך גם: