אבחון מערך גיוס: איך בודקים אם תהליך הגיוס שלכם דולף

גיוס עובדים במלמוד השמה

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

יצירת קשר

כשארגון מתקשה לגייס, הדיון בהנהלה כמעט תמיד מתנהל סביב אותם שני משפטים: "אין אנשים בשוק" או "צריך להעלות את השכר". שניהם אולי נכונים, אבל שניהם גם מסקנות – לא אבחנות. ההבדל בין השניים הוא שאבחנה מצביעה על **איפה בדיוק** התהליך נשבר, והיא כמעט תמיד מגלה שהבעיה ממוקדת בנקודה אחת ולא פרוסה על פני הכול. ארגונים שמריצים אבחון מסודר של מערך הגיוס מגלים לרוב ששתיים או שלוש נקודות אחראיות לרוב הנזק – ושאפשר לתקן אותן בלי להעלות שקל אחד בשכר.

 

המשפך: היכן בודקים

 

אבחון מערך גיוס הוא בעיקרו מדידת משפך. בכל שלב נכנסים אנשים ויוצאים אנשים, והשאלה היחידה היא איפה היחס חריג.

 

שלב מה מודדים מה זה מסמן כשחריג
חשיפה למודעה צפיות מול פניות המודעה מרתיעה או לא מגיעה לקהל
פניות כמה מהן רלוונטיות הגדרת תפקיד לא מדויקת
סינון כמה ימים עד מענה אובדן מועמדים לטובת מתחרים
ראיון ראשון שיעור התקדמות לשלב הבא סינון מוקדם לא עובד
ראיון שני כמה מגיעים בפועל חוויית מועמד או תנאים
הצעה שיעור קבלה פער בשכר או בתנאים מול השוק
יום 30 / 90 שיעור הישרדות כשל קליטה – לא כשל גיוס

 

השורה האחרונה היא החשובה ביותר ומעט ארגונים מודדים אותה. ארגון שמגייס מצוין ומאבד שליש מהמגויסים בחודש הראשון לא סובל מבעיית גיוס כלל.

 

"אין אנשים בשוק" היא מסקנה, לא אבחנה. אבחנה מצביעה על השלב שבו המשפך דולף – והוא כמעט תמיד אחד או שניים.

 

חמש הבעיות הנפוצות ומה הן מסמנות

 

**הרבה פניות, אף אחת לא רלוונטית.** הבעיה כמעט תמיד בהגדרת התפקיד ובניסוח: דרישות חובה שלא הופרדו מיתרונות, או כותרת שלא תואמת את מה שמחפשים. הסימנים המדויקים מפורטים במאמר על מודעת דרושים שמרתיעה מועמדים טובים.

**מעט פניות.** או שהמודעה לא מגיעה לקהל הנכון, או שהתנאים לא תחרותיים, או שהתפקיד דורש מועמדים פסיביים שלא קוראים מודעות כלל – מצב נפוץ בדרגים בכירים, כמפורט במאמר על השמת בכירים.

**מועמדים נושרים באמצע.** כמעט תמיד זמני תגובה. מועמד טוב נמצא בשוק שבועיים-שלושה, ותהליך איטי מסנן אותו החוצה מעצמו. הפירוק המלא מופיע במאמר על קיצור זמן הגיוס.

**הצעות נדחות.** פער בין התנאים שאתם מציעים לשוק, או שהתהליך השאיר רושם שלילי. שווה להצליב מול טבלאות שכר לפני שמסיקים.

**מגויסים עוזבים מהר.** בעיית קליטה, הגדרת ציפיות או מודל תגמול שלא מתממש – לא בעיית גיוס. העלות של זה מפורקת במאמר על העלות האמיתית של גיוס לא נכון.

 

איך מריצים אבחון בעצמכם – חצי יום עבודה

 

**שלב ראשון: אוספים נתונים על חמשת הגיוסים האחרונים.** לכל אחד: כמה פניות, כמה רואיינו, כמה הצעות, כמה נקלטו, כמה עדיין כאן, וכמה ימים לקח כל שלב. גיליון אחד מספיק.

**שלב שני: מחשבים יחסי מעבר.** בין כל שני שלבים – איזה אחוז עבר. השלב שבו האחוז נמוך באופן חריג הוא צוואר הבקבוק שלכם.

**שלב שלישי: סופרים ימי המתנה.** לכל שלב, כמה מהימים היו ימי עבודה וכמה ימים שבהם לא קרה כלום. ברוב הארגונים זה המקום שבו מתגלה הפתעה.

**שלב רביעי: שואלים שלושה שנשרו.** שיחת טלפון אחת למי שיצא מהתהליך באמצע, ושאלה אחת: "מה גרם לך להחליט?". זה המידע הזול והמדויק ביותר שתקבלו, וכמעט אף ארגון לא אוסף אותו.

**שלב חמישי: בודקים את המודעה.** עם עיניים של מועמד, ולא של מי שכתב אותה.

 

שיחת טלפון אחת למי שנשר באמצע התהליך שווה יותר מכל סקר. כמעט אף ארגון לא עושה אותה.

 

ארבעה מדדים שכדאי למדוד דרך קבע

 

אחרי האבחון החד-פעמי, ארבעה מספרים מספיקים לניהול שוטף. **זמן עד מענה ראשון** – כמה ימים עוברים מקבלת קורות חיים ועד תגובה. **זמן מילוי משרה** – מפתיחת התקן ועד חתימה. **שיעור קבלת הצעות** – כמה מההצעות שנתתם התקבלו. **שיעור הישרדות ביום 90** – כמה מהמגויסים עדיין כאן.

ארבעת המדדים האלה, בגיליון אחד שמתעדכן אחרי כל גיוס, נותנים יותר מכל מערכת. מי שמנהל נפח גבוה – מוקדים בפרט – ימצא התייחסות ממוקדת במאמר על גיוס נציגי מוקד.

 

מתי צריך עין חיצונית

 

אבחון עצמי עובד היטב ברוב המקרים, אבל יש שלושה מצבים שבהם גורם חיצוני מוסיף משמעותית.

הראשון הוא כשהתשובה לא נעים לומר אותה פנימית – למשל כשהבעיה היא מנהל מסוים שמועמדים בורחים ממנו. השני הוא כשחסר נתון השוואה: אתם יודעים שזמן המילוי שלכם ארבעים יום, אבל לא יודעים אם זה סביר בענף שלכם. השלישי הוא כשהבעיה בהגדרת התפקיד עצמה – קשה לראות את זה מבפנים כשכולם מסכימים על ההגדרה כבר שנתיים.

מלמוד השמה פועלת מאז 2019 בניהולו של גל מלמוד ומלווה מעסיקים בעולמות המכירות, השיווק, הביטוח, הנדל"ן ושירות הלקוחות. בשיחה הראשונה אנחנו עוברים על התהליך הקיים ואומרים מה היינו משנים – גם כשהמסקנה היא שאתם לא צריכים אותנו אלא לתקן משהו פנימי. מידע נוסף בעמוד גיוס עובדים ובמאמר על מתי חברת השמה משתלמת.

 

הצעד הבא

 

פתחו גיליון והכניסו את חמשת הגיוסים האחרונים שלכם לפי השלבים בטבלה. חצי יום עבודה, בלי כלים ובלי תקציב. רוב הארגונים מגלים שהבעיה שהם ייחסו לשוק נמצאת בשלב אחד שאפשר לתקן בשבועיים.

רוצים שנעבור על התהליך שלכם יחד? דברו איתנו – גם לפני כל התחייבות.

 

שאלות ותשובות

 

מה זה אבחון מערך גיוס?

בדיקה שיטתית של תהליך הגיוס שלב אחר שלב, שמטרתה לאתר היכן בדיוק נוצר האובדן – במודעה, בסינון, בזמני תגובה, בהצעה או בקליטה. בשונה מהערכה כללית, היא מבוססת על נתונים של גיוסים שכבר בוצעו ומצביעה על נקודה ספציפית לתיקון.

 

כמה גיוסים צריך כדי שהנתונים יהיו משמעותיים?

חמישה עד עשרה גיוסים אחרונים נותנים תמונה סבירה לארגון קטן ובינוני. גם שלושה מספיקים כדי לזהות צוואר בקבוק בולט. מה שחשוב יותר ממספר הגיוסים הוא לכלול גם תהליכים שנכשלו ולא רק כאלה שהסתיימו בקליטה.

 

אין לנו מערכת גיוס – אפשר בכלל למדוד?

בהחלט. גיליון אחד עם שם מועמד, תאריך כניסה לכל שלב ותוצאה מספיק לחלוטין לארגונים שמגייסים עד כמה עשרות עובדים בשנה. מערכת עוזרת בנפחים גדולים, אבל היא לא תנאי – רוב התובנות מגיעות מספירת ימים ולא מתוכנה.

 

מה המדד הכי חשוב?

שיעור הישרדות ביום 90. הוא היחיד שמשקף את כל המשפך – גם את איכות הגיוס וגם את איכות הקליטה. ארגון עם זמן מילוי מצוין ושיעור הישרדות נמוך מגייס מהר את האנשים הלא נכונים, וזה גרוע יותר מלגייס לאט.

 

גילינו שהבעיה היא מנהל מסוים. מה עושים?

זו אחת התוצאות הנפוצות של אבחון, והיא גם הקשה לטיפול. הצעד הראשון הוא לוודא שזה דפוס ולא מקרה – למשל מועמדים שנשרו אחרי ראיון איתו באופן חריג. הצעד השני הוא לרוב לשנות את מבנה התהליך כך שהוא לא הגורם היחיד בשלב מוקדם, ולהוסיף מראיין שני.

 

יכול לעניין אותך גם: