כמה עולה למעסיק גיוס לא נכון? העלות האמיתית של טעות בהשמה

גיוס עובדים במלמוד השמה

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

יצירת קשר

ביום שלישי בבוקר, חמישה חודשים אחרי שחתם, רונן ישב מול דוח המכירות הרבעוני והבין שהוא חייב לפטר את איש המכירות שגייס. המספרים לא השאירו מקום לספק: ארבעים ושניים אחוז עמידה ביעד, שמונה לקוחות שעברו למתחרה, וטריטוריה שלמה בשרון שעמדה כמעט ריקה מאז פברואר. רונן חישב בראש את ה"נזק" – חמישה חודשי שכר, בערך שבעים ושמונה אלף שקל. זו הייתה טעות החישוב השנייה שלו באותו גיוס. המספר האמיתי היה גדול פי שלושה, והוא אפילו לא הופיע בשום שורה בדוח.

 

למה השכר ששולם הוא החלק הקטן בחשבון?

 

רונן, בן 44, סמנכ"ל מכירות בחברת ציוד מיגון בינונית, עשה את מה שרוב המנהלים עושים: הוא מדד את עלות הגיוס השגוי לפי מה שיצא מהבנק. זו הטעות הנפוצה ביותר בניהול, והיא נובעת מכך שהשכר הוא הרכיב היחיד שמופיע בדוח. כל שאר העלויות אמיתיות באותה מידה, אבל הן מתחבאות בשורות אחרות או לא נרשמות כלל.

החלוקה הנכונה היא לשלוש שכבות. השכבה הראשונה היא עלויות ישירות: שכר, עלויות מעביד, ציוד, רכב, הכשרה, וגם עלות תהליך הגיוס עצמו. השכבה השנייה היא עלויות עקיפות: שעות הניהול שהושקעו בחפיפה ובניסיונות שיקום, זמן של עמיתים שנגרע מהעבודה שלהם, ועלות תהליך הגיוס החוזר שמתחיל מאפס. השכבה השלישית, והגדולה מכולן בתפקידי מכירות, היא עלות ההזדמנות: ההכנסה שהייתה נוצרת אילו ישב שם האדם הנכון.

השכבה השלישית היא זו שאף אחד לא רושם, והיא זו שהופכת גיוס שגוי אחד למשהו שמרגישים ברווחיות של שנה שלמה. טריטוריה שעומדת תשעה חודשים אינה "אפס". היא מינוס, מפני שהלקוחות בה לא נשארים במקום – הם עוברים למי שכן מטפל בהם.

 

בתפקיד מכירות, העלות הגדולה ביותר של גיוס שגוי אינה המשכורת ששולמה. היא ההכנסה שלא נוצרה בטריטוריה שעמדה ריקה.

 

דוגמת חישוב: הפירוק המלא של גיוס שגוי אחד

 

הטבלה הבאה מפרקת את העלות של המקרה שתואר כאן – איש מכירות בשכר בסיס של שנים עשר אלף שקל שעזב אחרי חמישה חודשים. המספרים הם דוגמה להמחשה ולא נתון סטטיסטי, והם משתנים מארגון לארגון. המטרה שלהם היא לאפשר לכם להריץ את אותו חישוב על המקרה שלכם עם המספרים האמיתיים שלכם.

 

רכיב עלות דוגמה שכבה
שכר ועלות מעביד (5 חודשים) 78,000 ₪ ישירה
רכב, טלפון, ציוד וכרטיס דלק 17,500 ₪ ישירה
תהליך הגיוס הראשון (פרסום, מיון, זמן מנהל) 9,000 ₪ ישירה
חפיפה והכשרה – זמן מנהל ועמיתים 14,000 ₪ עקיפה
שעות ניהול בניסיונות שיקום ובמשובים 11,000 ₪ עקיפה
תהליך הגיוס החוזר – מאפס 9,000 ₪ עקיפה
טריטוריה לא מטופלת (9 חודשים עד לאיוש מלא) 210,000 ₪ הזדמנות
8 לקוחות שעברו למתחרה – ערך שנתי 95,000 ₪ הזדמנות
סך הכול ~443,500 ₪ מול 78,000 ₪ "מורגשים"

 

הפער בין מה שרונן חשב למה שקרה בפועל הוא פי חמישה ושש. וזה עוד לפני שמחשבים את מה שקשה לכמת: ירידה במורל הצוות, עומס שנפל על שני אנשי מכירות אחרים שנשחקו, ושני לקוחות שסיפרו לקולגות שלהם על חוויית השירות.

 

שלוש העלויות שאף אחד לא רושם בטבלה

 

מעבר למספרים, קיימות שלוש השפעות שמתגלות רק בדיעבד. הראשונה היא שחיקת הצוות הקיים. כשאיש מכירות לא מתפקד, העבודה שלו לא נעלמת – היא מתחלקת. העמיתים שלו מקבלים את הלקוחות הדחופים, מכסים על פגישות שנפלו ומתקנים טעויות מול הלקוח. בצוותים קטנים זה מספיק כדי שעובד מצוין אחד יתחיל לחפש עבודה, וזו כבר תחלופה שנייה שנגררה מהראשונה.

השנייה היא פגיעה במוניטין מול לקוחות. לקוח שקיבל איש קשר, בנה איתו יחסים, ואז גילה שהוא עזב אחרי חמישה חודשים, מפתח ספק לגבי היציבות של הספק שלו. בענפים שבהם מערכת היחסים היא המוצר, כמו ביטוח, נדל"ן ושירותים פיננסיים, זה נזק ממשי. השלישית היא עלות ההיסוס: מנהל שנכווה מגיוס שגוי נוטה לגייס לאט מדי בפעם הבאה, לדחות החלטות ולפספס מועמדים טובים שנלקחו בינתיים. הזהירות הזו עולה כסף בדיוק כמו הפזיזות שקדמה לה.

 

גיוס שגוי אחד מייצר לרוב תחלופה שנייה: העובד המצוין שנשחק מהכיסוי על מי שלא תפקד.

 

איפה בדיוק נשברים תהליכי הגיוס?

 

כשמנתחים גיוסים שגויים לאחור, מתגלה שהכשל כמעט אף פעם אינו במועמד. הוא בתהליך, והוא מתרחש באחת מארבע נקודות. הנקודה הראשונה היא הגדרת תפקיד לא מדויקת. ארגון שלא סיכם פנימית מה בדיוק התפקיד דורש יגייס מועמד שמתאים לדמיון של כל מראיין בנפרד. זה מתבטא כבר במודעה, והנושא מפורט במאמר על גיוס איש המכירות המושלם.

הנקודה השנייה היא גיוס מתוך לחץ. "צריך מישהו מחר" הוא התנאי שמייצר את רוב הטעויות, מפני שהוא גורם לוותר על שלבי בדיקה. הנקודה השלישית היא הסתמכות על הרושם בראיון בלבד. איש מכירות טוב בראיון הוא, בהגדרה, אדם שיודע למכור – כולל את עצמו. בלי כלי מיון אובייקטיביים, מראיינים מגייסים את מי שמרשים אותם, ולא בהכרח את מי שיביא תוצאות. על כך בהרחבה במאמר על מבחני מיון ומבדקי התנהגות ובמאמר על מה באמת מחפשים באנשי מכירות.

הנקודה הרביעית, והנפוצה מכולן, היא דילוג על בדיקת רפרנסים או ביצוע שטחי שלה. שיחה אחת של עשר דקות עם מנהל קודם חושפת דפוסים שלא יתגלו בשלושה ראיונות, והיא הכלי הזול ביותר בכל התהליך. איך עושים אותה נכון, ומה לשאול בפועל, מפורט במדריך בדיקת רפרנסים.

 

מה שכן אפשר לעשות: חמש פעולות שמורידות את הסיכון

 

הראשונה היא להגדיר מראש שלוש מדידות הצלחה לתשעים הימים הראשונים, ולכתוב אותן לפני שמפרסמים את המשרה. ארגון שיודע מה ייחשב הצלחה יידע גם לזהות כישלון בחודש השני ולא בחודש החמישי. השנייה היא לבנות שלב מעשי בתהליך: סימולציית שיחת מכירה, ניתוח מקרה אמיתי מהשטח, או יום התנסות. מועמד שמבצע את העבודה בפועל חושף תוך חצי שעה את מה שראיון לא יחשוף בשעתיים.

השלישית היא לקצר את זמן התגובה. מועמדים טובים נמצאים בשוק בין שבוע לשלושה שבועות, ותהליך שנמשך חודשיים מסנן אותם החוצה מעצמו ומשאיר דווקא את מי שאף אחד אחר לא לקח. הרביעית היא לבצע בדיקת רפרנסים אמיתית, מובנית, עם שאלות כתובות מראש. החמישית היא לבנות תוכנית קליטה של שלושים הימים הראשונים. חלק ניכר מהעזיבות המוקדמות אינן כשל התאמה אלא כשל קליטה, ועל כך אפשר לקרוא במאמר על הכשרת איש מכירות. גם מבנה התגמול משפיע ישירות על השארות: מודל עמלות שנשמע טוב בראיון ולא מתממש בשטח מייצר עזיבה בחודש הרביעי, כפי שמוסבר במאמר על האמת על הבונוסים במכירות.

 

רוב העזיבות בחודשים הראשונים אינן כשל של התאמה אלא כשל של קליטה. תוכנית ל-30 הימים הראשונים זולה בהרבה מגיוס חוזר.

 

למה חברת השמה מוזילה את הסיכון ולא רק את העבודה?

 

הטעות הנפוצה היא להשוות עמלת השמה לעלות פרסום מודעה. ההשוואה הנכונה היא בין עמלת ההשמה לבין העלות המלאה של גיוס שגוי אחד, כפי שחושבה בטבלה למעלה. ברגע שמציבים את שני המספרים זה מול זה, השאלה מפסיקה להיות "כמה זה עולה" והופכת ל"מה ההסתברות שניפול שוב".

מלמוד השמה פועלת מאז 2019 בניהולו של גל מלמוד ומתמחה בהשמת אנשי מכירות, שיווק, ביטוח, נדל"ן ושירות לקוחות. אנחנו לא עובדים בשיטת "כמה שיותר קורות חיים" – רק מועמד שמתאים באמת לחברה שעובדת איתנו מגיע לראיון. הגישה הזו נולדה בדיוק מהבעיה שתוארה כאן: מעסיק שמקבל שלושים מועמדים לא קיבל שירות, הוא קיבל עבודה. מידע נוסף על השיטה אפשר למצוא בעמוד גיוס עובדים, במאמר החשיבות של חברת השמה באיתור אנשי מכירות איכותיים ובעמוד לקוחות ממליצים. נתוני שכר להשוואה זמינים בטבלאות השכר שלנו, ונתוני תחלופה ושכר ענפיים מתפרסמים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

הצעד הבא: תריצו את המספר שלכם

 

לפני ההחלטה הבאה שלכם בנושא גיוס, שווה להשקיע עשרים דקות ולהריץ את החישוב מהטבלה על הגיוס השגוי האחרון שהיה לכם. לא הערכה כללית – מספרים אמיתיים, כולל שורת ההזדמנות. רוב המנהלים שעושים זאת בפעם הראשונה מגלים שהמספר גדול פי שלושה עד פי שישה ממה שהעריכו, ושהוא לבדו מצדיק שינוי בתהליך.

אם אתם מגייסים לתפקידי מכירות, שיווק, ביטוח או שירות לקוחות ורוצים להוריד את ההסתברות לטעות הבאה, דברו איתנו. שיחה אחת בדרך כלל מספיקה כדי להבין אם אנחנו הכתובת הנכונה עבורכם, וגם מה אפשר לשפר בתהליך הקיים שלכם בלי קשר אלינו.

 

שאלות ותשובות

 

תוך כמה זמן אפשר לזהות שהגיוס היה שגוי?

בתפקידי מכירות ושירות, הסימנים מופיעים לרוב כבר בין השבוע השישי לשבוע העשירי: קצב למידה איטי מהצפוי, הימנעות משיחות יזומות, או צורך בליווי שלא פוחת. הבעיה אינה בזיהוי אלא בהכחשה – מנהלים שהשקיעו בחפיפה נוטים להאריך את תקופת החסד. הגדרת שלוש מדידות הצלחה ל-90 הימים הראשונים הופכת את ההחלטה לעובדתית במקום לרגשית.

 

עדיף לפטר מוקדם או לנסות לשקם?

התשובה תלויה בסוג הפער. פער של ידע או של היכרות עם המוצר ניתן לסגירה בהכשרה ממוקדת ושווה את ההשקעה. פער של מוטיבציה, של התאמה לאופי התפקיד או של יחס ללקוח כמעט אף פעם לא נסגר, וכל חודש נוסף מגדיל את עלות ההזדמנות. הכלל המעשי הוא לתת הזדמנות אחת מוגדרת בזמן ובמדידה, ולא הזדמנות פתוחה.

 

כמה עולה בפועל להיעזר בחברת השמה?

מודל התמחור המקובל בישראל הוא עמלה חד-פעמית הנגזרת מהשכר השנתי או החודשי של המגויס, ולרוב כולל תקופת אחריות שבה החלפה נעשית ללא עלות נוספת. את העלות נכון להשוות לא למחיר פרסום מודעה אלא לעלות המלאה של גיוס שגוי. למחפשי עבודה, לעומת זאת, השירות במלמוד השמה ניתן ללא כל עלות.

 

האם תחלופה גבוהה היא תמיד סימן לגיוס לקוי?

לא בהכרח. בענפים מסוימים, כמו מוקדי מכירות טלפוניים, תחלופה מסוימת היא חלק ממבנה הענף. מה שכן מסמן בעיה הוא תחלופה שמרוכזת בחודשים הראשונים, או תחלופה שחוזרת על עצמה באותו תפקיד מול מועמדים שונים. כששלושה אנשים נשרפו באותו כיסא, הבעיה כמעט תמיד בהגדרת התפקיד או בניהול, ולא במועמדים.

 

איך מודדים את עלות ההזדמנות בתפקיד שאינו מכירות?

בתפקידים ללא הכנסה ישירה, המדד הוא עלות העיכוב: פרויקטים שנדחו, עומס שנפל על אחרים ושעות ניהול שהוסטו. דרך פרקטית לכמת היא לשאול מה הארגון היה מוכן לשלם כדי שהתפקיד יאויש כראוי שלושה חודשים מוקדם יותר. המספר שעולה בתשובה הוא בדרך כלל אומדן טוב לעלות ההזדמנות החודשית.

 

יכול לעניין אותך גם: