הערכת מנהלים: איך בודקים מועמד לתפקיד ניהולי באמת

גיוס עובדים במלמוד השמה

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

יצירת קשר

בראיון למנהל בכיר, כל המועמדים שהגיעו לשלב הזה יודעים לענות. הם מנוסים, הם מרואיינים היטב, והם מספרים סיפורים משכנעים על צוותים שהובילו ויעדים ששברו. זו בדיוק הבעיה. בדרג הזה, הראיון הקלאסי מאבד כמעט לגמרי את כוח הניבוי שלו – לא כי המועמדים משקרים, אלא כי כולם טובים באותו דבר שהראיון בודק. ארגונים שממשיכים לבחור מנהלים לפי "התרשמנו ממנו" מגלים את הפער כעבור שישה חודשים, כשמתברר שהאדם שתיאר ניהול מעולה פשוט מנהל אחרת ממה שהארגון צריך.

 

למה ראיון רגיל לא עובד בדרג ניהולי

 

שלוש סיבות. הראשונה היא **ייחוס הצלחה**. מנהל שמספר "הגדלתי מכירות ב-40 אחוז" מתאר תוצאה אמיתית, אבל השאלה מה חלקו בה כמעט אף פעם לא נשאלת. שוק גואה, מוצר חדש, קמפיין מוצלח של מחלקת השיווק – כל אלה מייצרים אותה שורה בקורות החיים.

השנייה היא **יכולת ניסוח**. מנהלים בכירים מתרגלים לדבר בישיבות הנהלה, והם טובים בהצגת רעיונות. הכישור הזה חופף חלקית ליכולת ניהול – אבל רק חלקית, ובראיון הוא מקבל משקל גדול מדי.

השלישית, והחשובה ביותר, היא ש**ניהול הוא לא כישור אחד**. מנהל מצוין בארגון בצמיחה מהירה עשוי להיכשל בארגון שצריך התייעלות, ולהפך. השאלה אינה "האם הוא מנהל טוב" אלא "האם סגנון הניהול שלו מתאים למה שהארגון צריך בשנתיים הקרובות". רוב תהליכי ההערכה לא שואלים את זה כלל.

 

השאלה אינה "האם הוא מנהל טוב" אלא "האם הסגנון שלו מתאים למה שהארגון צריך בשנתיים הקרובות". רוב התהליכים לא שואלים את זה.

 

ארבעת הממדים שצריך להעריך

 

 

ממד מה בודקים איך בודקים
שיקול דעת איך מקבל החלטות במידע חלקי מקרה אמיתי מהארגון שלכם, ללא תשובה נכונה
סגנון ניהול איך מתנהג מול אנשים בלחץ שאלות על פיטורים וכישלונות + רפרנסים מלמטה
יכולת מערכתית אם משפיע דרך מבנה או רק דרך אנשים בקשה לתוכנית 90 יום לארגון שלכם
התאמה לשלב צמיחה, ייצוב או התייעלות ניתוח ההקשר של כל הצלחה בעברו

 

הממד הרביעי הוא זה שמדלגים עליו כמעט תמיד, והוא מסביר את רוב הכישלונות. מנהל שהצליח להכפיל מערך בחברה שגייסה הון הוא לא בהכרח מי שיודע לייעל מערך קיים בארגון שנמצא בלחץ רווחיות. שתי המשימות דורשות אופי שונה.

 

שאלות שמחלצות מידע אמיתי

 

**"ספר לי על החלטה שקיבלת ואחר כך הבנת שטעית."** התשובה החשובה אינה הסיפור אלא מה המועמד לקח על עצמו ומה ייחס לנסיבות. מנהל שכל הכישלונות שלו נגרמו על ידי אחרים יביא את הדפוס הזה אליכם.

**"מה היה חלקך בהצלחה שתיארת, ומה היה חלקם של גורמים אחרים?"** שאלה פשוטה שמנהלים אמיתיים עונים עליה בנוחות, ומנהלים שמנפחים מתחמקים ממנה.

**"ספר על עובד שפיטרת."** זו השאלה החזקה ביותר בארסנל. היא חושפת את יחס המועמד לאנשים, את מידת האחריות שהוא לוקח, ואת האופן שבו הוא מתאר מישהו שאינו בחדר.

**"מה היית עושה בתשעים הימים הראשונים כאן?"** מועמד רציני יגיע עם השערות ועם שאלות קשות ששאל לפני הפגישה. מי שעונה בכלליות לא השקיע, ורוב הסיכויים שגם לא ישקיע אחרי שייכנס.

**"מי שעבד אצלך יגיד עליך מה?"** ואז, בשלב הרפרנסים, לבדוק אם זה נכון.

 

הכלים שמעבר לשיחה

 

שלושה כלים מוסיפים מידע שראיון לא נותן. הראשון הוא **מקרה אמיתי**. לא תרגיל תיאורטי אלא בעיה שקיימת אצלכם עכשיו – טריטוריה שלא מתפקדת, מודל עמלות שלא עובד, צוות עם תחלופה גבוהה. בקשו ניתוח והמלצה. מה שתלמדו על דרך החשיבה שווה יותר משלוש שעות ראיון, ולעיתים גם תקבלו תובנה שימושית.

השני הוא **מצגת להנהלה**. תוכנית לתשעים יום, מוצגת מול שניים-שלושה מחברי ההנהלה. זה בודק גם תוכן וגם את הדבר שהכי קשה לבדוק בשיחה אישית: איך המועמד מתפקד מול קהל ביקורתי.

השלישי הוא **כלי הערכה מובנים**. מבחני אישיות ומרכזי הערכה אינם מחליפים שיקול דעת, אך הם מצמצמים הטיה אישית ומספקים שפה משותפת לדיון בין כמה מראיינים. השימוש הנכון בהם מפורט במאמר על מבחני מיון ומבדקי התנהגות.

 

תנו למועמד בעיה אמיתית שקיימת אצלכם עכשיו. מה שתלמדו על דרך החשיבה שלו שווה יותר משלוש שעות ראיון.

 

רפרנסים בדרג ניהולי: למה הם אחרים

 

זה השלב שמכריע, והוא נעשה אחרת מבדרגים נמוכים. שני ממליצים שהמועמד בחר נותנים מעט מאוד מידע בדרג הזה – כל מנהל בכיר יכול למצוא שני אנשים שיאמרו עליו דברים טובים.

מה שכן עובד הוא **רפרנס משלושה כיוונים**: מישהו שעבד מעליו, מישהו שעבד לצידו, ומישהו שעבד תחתיו. הפער בין שלוש התמונות הוא המידע היקר ביותר שתקבלו. מנהל שמוערך מאוד מלמעלה ונתפס כקשה מלמטה הוא דפוס מוכר, והוא לא בהכרח פוסל – אבל אתם צריכים לדעת עליו לפני ולא אחרי.

הצד הפרקטי של ניהול השלב הזה, כולל מה שואלים ומה מסמן בעיה, מפורט במדריך בדיקת רפרנסים. חשוב לזכור שבדרג בכיר הפנייה למעסיק נוכחי נעשית רק בהסכמה מפורשת ובשלב מתקדם, מטעמי דיסקרטיות – נושא שמורחב במאמר על השמת בכירים.

 

מה לא לעשות

 

אל תוסיפו עוד ראיונות. ארגונים שמתלבטים נוטים להוסיף סבב רביעי וחמישי, וזה כמעט אף פעם לא מוסיף מידע – הוא רק מאבד מועמדים ומסמן חוסר החלטיות. אם אחרי שלושה שלבים אין הכרעה, מה שחסר הוא כלי אחר, לא עוד שיחה.

אל תבחרו לפי כימיה בלבד. כימיה חשובה, אבל היא גם מה שגורם לנו להעדיף אנשים שדומים לנו – וצוות הנהלה הומוגני מדי הוא סיכון ולא יתרון.

ואל תדלגו על שלב ההגדרה. ארגון שלא סיכם פנימית מה התפקיד דורש בשנתיים הקרובות יבחר לפי העדפת כל מראיין בנפרד. זו הסיבה הנפוצה ביותר לגיוס בכיר שנכשל, ועלותה מפורקת במאמר על העלות האמיתית של גיוס לא נכון.

 

איך מלמוד השמה עוזרת

 

מלמוד השמה פועלת מאז 2019 בניהולו של גל מלמוד ומלווה תהליכי גיוס בכירים בעולמות המכירות, השיווק, הביטוח והנדל"ן. חלק מהערך שלנו בשלב ההערכה הוא פשוט היותנו גורם שלישי: אנחנו יכולים לשאול את השאלות הלא נוחות ולבצע רפרנסים מכל שלושת הכיוונים בלי להעמיד את הלקוח במצב מביך מול מועמד שהוא מחזר אחריו.

מידע נוסף בעמוד גיוס עובדים, במאמר על בחירת חברת השמה לבכירים ובעמוד לקוחות ממליצים.

 

הצעד הבא

 

לפני הראיון הבא שלכם למשרה ניהולית, כתבו על דף משפט אחד: מה הארגון צריך שהמנהל הזה יעשה בשנתיים הקרובות – לצמוח, לייצב או לייעל. המשפט הזה אמור להכתיב את כל השאלות ששאלתם. אם אתם מתקשים לכתוב אותו, זה השלב שחסר – ולא המועמדים.

מאיישים תפקיד ניהולי ורוצים ליווי בתהליך ההערכה? דברו איתנו.

 

שאלות ותשובות

 

כמה שלבים נכון בתהליך הערכה ניהולי?

שלושה עד ארבעה: ראיון התאמה, ראיון עומק עם מקרה מעשי, מצגת או פגישה מול הנהלה, ורפרנסים. יותר מכך כמעט אף פעם לא מוסיף מידע – הוא מסמן שחסר כלי הערכה או שאין החלטה ברורה מי מכריע.

 

האם מבחני אישיות אמינים בדרג ניהולי?

הם כלי עזר ולא כלי הכרעה. הערך שלהם הוא בצמצום הטיה אישית ובהעלאת נושאים לבדיקה מעמיקה יותר בראיון, לא במתן ציון. ארגון שמכריע לפי מבחן בלבד עושה טעות, וכך גם ארגון שמוותר על כל כלי אובייקטיבי.

 

איך בודקים מנהל שכל הניסיון שלו מחברה אחת?

בזהירות מוגברת סביב ממד ההתאמה לשלב. מנהל שגדל בארגון אחד מכיר שיטה אחת, וייתכן שהיא עבדה בגלל תנאים ייחודיים לאותו מקום. כדאי להתמקד בשאלות על מצבים שלא היו לו, ולראות אם הוא חושב מהעקרונות או משחזר נוהל.

 

מה עושים כששני מראיינים חלוקים?

זו דווקא נקודה חיובית – היא מעידה שהתהליך חושף מידע. הדרך הנכונה היא לברר על מה בדיוק החילוקי: אם על עובדה, אפשר לבדוק אותה ברפרנס. אם על התרשמות, שווה לשאול מי מהם מייצג את מה שהארגון צריך. אם אין הכרעה, מקרה מעשי נוסף יפתור יותר מדיון.

 

מועמד סירב לבצע מצגת. זה דגל אדום?

לא בהכרח. בדרג בכיר יש מועמדים שמסרבים להשקיע עבודה מהותית לפני הצעה, וזו עמדה לגיטימית – במיוחד אם הם מועסקים ולא יזמו את הפנייה. פשרה מקובלת היא דיון מובנה של שעה סביב מקרה, בלי הכנה מוקדמת ובלי חומרים כתובים.

 

יכול לעניין אותך גם: